The Bible Boys/ Dan Skinner ביקורת ספר

The Bible Boys

By Dan Skinner

125 עמודים בגירסת דיגיטל. אצלי זה היה יותר כי הכתב גדול יותר.

בביקורת משולבות ציטוטים מתוך הספר. ניתן למצוא אותם גם בגודרידרס בחלק של הביקורות למטה למי שסיים לקרוא. הציטוטים לא מהווים ביקורת, אלא חלק מהדברים שעולים מהספר.

"All those millions of stars and planets and it only takes three to make something important. The Sun, the Moon, and the Earth. And here we are. Life."

ספר באנגלית. הראשון. אי. פעם. שסיימתי. ועוד באורך מלא ולא ספרי פינגווין הרכים לצעירים אי שם בתקופת בית הספר כשהכנו בוק רפורט למורה לאנגלית שהייתה מחמיצה פניה בכל פעם שבחרנו ספר פופולרי באותה התקופה כי יש על זה סרט ואפשר לראות את הסרט.

הספר משתייך לז'אנר הm/m – כלומר, Male/male. כלומר, אהבת גברים. כלומר, מכאן והלאה הביקורת תשתמש במילה המקובלת- הומואים.

את הספר קיבלתי בהמלצת ידידה ואני מודה לה עד עצם היום הזה. קלעה לי בדיוק לכליות, לכבד, למוח, למיצי הקיבה, וכל איבר אחר שתחשבו עליו שהוא מספיק דוחה- היא קלעה. ועוד איך.

הספר מספר בגוף שני את הסיפור של מאט, צעיר בן 18 שהוא מאוד... מבורך. אבל הוא גדל בסביבה קצת אחרת. הסביבה הזו אוסרת עליו להיות עם דלת בחדר שלו. הסביבה הזו אוסרת עליו להתקלח ולהסתכל למטה.

”They’d told him many times that part of his body was dirty and a source of
sin. He wasn’t even supposed to look at it when he bathed."

הסביבה הזו אוסרת על בנות באופן כללי. הסביבה הזו היא הכנסייה הפונדמנטליסטית הקיצונית. בכנסייה כולם עושים מה שכולם עושים. כולם מסתפרים. אף אחד לא מתלבש בצורה מופקרת. כולם נפגשים לפגישות המשעממות של בני התנ"ך.

מלבד מאט (המכונה גם מת'יו). מאט הוא מתבגר בודד שאך זה מתחיל לגלות את הזהות שלו. ליתר דיוק, זהות מינית. הוא עובר מסע לגילוי עצמי ומגיע למקומות שהוא לא חלם שהוא יגיע אליהם.

עד פה התקציר. והוא כתוב בצורה כזו שאין בו אף ספוילר אחד לרפואה. טוב, חוץ מהספוילר הזה שהוא מבורך. ולמה זה חשוב כל כך? תקראו בעצמכם. זה נתון שמשום מה מדגישים אותו לצורך החלק הראשון של הספר.

אחרי שעברנו את החלק הראשון, מגיע מאט בהזמנתו של אחד מהבנים ממועדון של "בני התנ"ך" שמזמין אותו לחווה. שמו הוא כיילב (אפשר גם קיילב. למען האמת התרגום המדוייק לCaleb קצת שנוי במחלוקת מבחינתי.) והוא מצטייר כנער חווה פשוט. כמובן שמאט שלנו מהר מאוד נמשך אליו. "בני התנ"ך" משמשים כרקע דתי לבעיות שעולות בין היחסים הבלתי אפשריים של מאט וכיילב, אבל מהר מאוד מתברר שלכיילב ולמאט יש הבדלים גדולים מאוד בצורת מחשבה וגם בצורת התנהגות.

"He’d been raised in the church. But it was different than other people’s churches. Theirs were churches they went to only on the weekends. His church invaded his daily existence."

דעה אישית: כמו שכבר הצהרתי בתחילת הביקורת, הספר קרע לי את כל האיברים המלוכלכים והדוחים שאתם יכולים לדמיין לעצמכם. ומכיוון שמדובר בספר לא אירוטי, הוא גם הצית המון דמיון במוח. והספר הזה לא אירוטי אבל מרגש מאוד בצורה של איך שמאט וכיילב נפגשים ומערכת היחסים ביניהם מתפתחת. מודה ומודה- חיכיתי בצורה מטורפת לרגע מסויים בספר, וכשקיבלתי אותו- קיבלתי סיפוק. רמז: טרקטור. ולא אוסיף יותר.

על הסוף המאוד חפוז (12 עמודים, אחרי שכל פרק כמעט היה 30 עמודים....) אני יכול להגיד רק שמזל שזה הסתיים כך ולא נגמר בסוף אכזרי כיאה לכנסייה שמצטיירת כנציגת הרשע של הספר הזה. ובצדק. איזה מין מקום הוא כזה שההורים מנוטרלים מחשבתית ומתמסרים לדברים שנאמרים מהתנ"ך (כך, לדוגמה, יש פסקאות ארוכות שמדברות על תיבת נוח במהלך אחד הפרקים. ומה שעולה מהדברים הם דברים די אכזריים ופסימיים, אפשר לומר אפילו נטולי תקווה ורצון לחיות.)

לפעמים עדיף להשתחרר ולהגיע למקום אחר. חבל שהספר לא טיפל בזה ובחר להזדרז ולהסתיים במקום שהוא הסתיים בו ולא להרחיב מעט על המאבק המרכזי- מאט מול מערכת החינוך (להלן: הכנסייה.)

באשר לדמויות משניות, אלו מופיעות מעט מאוד, וכשהן מופיעות, זה כדי לשרת את הכנסייה והעמדה הדתית והמטיפה שלה. דמות מבוגרת אחת נראית כי היא אינה קשורה בצורה מאוד אדוקה לכנסייה (במקרה הזה, אביו של כיילב. וגם מוסבר שם מדוע כיילב הצטרף לכנסייה הזו.) כאשר הספר מגיע לדמויות משניות, הן שטחיות, לא חשובות כמעט, לא קיימות כמעט,  ונראה שזה ספר כמעט סולו כולו על שתי דמויות עיקריות. למי שמורגל לספרים עמוסי דמויות- כנראה זה יהיה חיסרון עצום שפתאום הספר מתרכז בשתי דמויות נטו. כל השאר הן תפאורה, רקע, חסרות עלילה משלהן, מגוחכות. אפילו הופכים את אחת הדמויות לחפץ שמשתמשים בה ואחר כך זורקים.

בעניין קלות הקריאה, אודה ומודה – אני לא כזה גאון באנגלית. מכיוון שאני כבד שמיעה מלידה (ונכה, ועוד כמה דברים, תודה ששאלתם.) מגיל צעיר כבר היה לי חשוב ללמוד וללמד את עצמי אנגלית. כיום, אני מתגורר במעון נכים ויש שם מתנדבים מחו"ל שמגיעים כל הזמן אז למידת השפה הייתה מועילה מאוד כדי לתקשר איתם באנגלית. על רוב המילים הקשות לא התעכבתי יותר מדי (או שלמדתי מה הפירוש דרך ההקשר או שהלכתי למורפיקס.) ועל הרבה משפטים בעלי משמעויות כנראה דילגתי בדרך. אבל את העיקר- מערכת היחסים של מאט וכיילב – לא דילגתי.

וגם זה שהוא מבורך, אמרנו כבר?

4 מתוך 5 בסולם ניר
לרכישה דרך אמאזון