כמה טוב להיות פרח קיר - ביקורת ספר

"כמה טוב להיות פרח קיר"/ סטיבן צ'בוסקי 
204 עמודים 
הוצאת מודן 
שנת יציאה: 1999

צ'ארלי היקר,
רציתי להגיד לך תודה. במשך 204 עמודים קראתי אותך, העברתי זמן קליל והתחברתי לדמויות יחד איתך. אבל גם רציתי לעבור איתך על דברים מסויימים. דברים מסויימים שגם אתה היית שם, אבל כדאי שתקשיב להם. אני הקשבתי לך 204 עמודים, הגיע הזמן שתקשיב לי לכמה מילים. אני בטוח שלא תתנגד לזה, נכון, צ'ארלי?

מספר הדמויות בספר הם בסדר גמור. אבל לפעמים לא עקבתי אחרי כולם. ככה למשל צצה לה דמות בשם אליס. לא זכרתי מי היא. והאמת? גם לא עניין אותי יותר מדי.
הדמות האהובה עליי היא לא אתה. העדפתי את אחותך. היו לך ולה הרבה רגעים יפים ביחד והזכרתם לי אותי ואת אחותי לפעמים. טוב, חוץ מקטעים מסויימים.
סם ופטריק בתור דמויות תומכות לא תרמו יותר מדי לספר. אהבתי רגע מסויים שקשור בפטריק ובך, אבל אתה לא צריך לדעת את זה, היית שם, נכון?
צ'ארלי, אתה יותר מהכל, בתור דמות מובילה, היית די פסיבי. רוב הזמן הלכת ועשית ואמרת אבל לא באמת הרגשתי שאתה שם. היו רגעים שהיית שם. היו רגעים שהרגשתי שאני אינסופי יחד איתך. והיו רגעים שהרגשתי שלא. גם זה קורה לטובים ביותר, חוששני.

הדבר שהכי הורג אותי זה שדמות מסויימת נתנה לך לקרוא ספרים מאוד ידועים. ועוד העיזו גם להשוות אותך ל'התפסן משדה שיפון' – הספר המשעמם ביותר, אולי. וזה גם כתוב לך מאחורה בספר. אני חשבתי שזה ספר נוער אבל הבעיה העיקרית שלי איתו זה עומס התוכנים. הרבה נושאים נכנסו ל204 עמודים. האם רובם באמת נחוצים לעלילה?
אני תוהה לי, לעצמי, האם זה כ"כ נחוץ לספר לי על עצמך, על משפחתך, על הבעיות של היום יום, על האהבות והשנאות שלך, אם בסופו של דבר, צ'ארלי יקירי, יצאתי מבולבל?
רציתי לקרוא עוד קצת אחרי זה. אבל אתה החלטת לסיים את זה שם. בסדר, אין לי בעיה עם הסוף הזה. רק אומר לך, צ'ארלי, הספר הזה עמוס. לפחות לא היו שם ברווזים קפואים בחורף. מצד שני, גם לא היה שם עומק מסויים וגם לא היה מסר כלשהו לאורך כל הספר.

חשבתי לי הרבה דברים על הספר הזה. הוא עמוס, הוא קצר מדי, הוא בלי מסר כלשהו, ואני לא בטוח אם אקרא אותו שוב. ולמרות הכל- העברת לי שבת נחמדה. תודה לך, צ'ארלי.
יודע מה, צ'ארלי? למרות הכל לא מתחרט שקראתי.

שלך באהבה,
ניר.

***
4 כוכבים מתוך 5. אני מוזר, אני יודע.